[/column] [column]מרטן באס, המעצב ההולנדי, אוהב לבחון גבולות: הוא שורף רהיטים, מייצר אחרים שמפרים את חוקי הכבידה, ומעביר ביקורת נוקבת על עולם הרשתות החברתיות. למרות כל זה, הוא עדיין מצליח להיות אחד המעצבים האהובים והחדשניים הפועלים כיום. תערוכת "מחבואים" מוצגת בימים אלו במוזיאון העיצוב בחולון והביקור בה מומלץ במיוחד.
אוריין אוזברקמן, עיצוב תקשורת חזותית
מרטן באס , (Maarten Baas) הוא מעצב עכשווי מהולנד שידוע בעיקר בעיצוב רהיטים ושעונים, וגם בעבודות הוידאו שלו. בימים אלו מוצגת תערוכה של עבודותיו במוזיאון העיצוב חולון, בשם "מחבואים". התערוכה, שהוצגה לראשונה בשנת 2004 במוזיאון חרונינגר (Groninger) שבהולנד, בוחנת נושאים כמו זמן, זיכרון ומחשבות על העתיד.
[caption id="attachment_11395" align="aligncenter" width="750"]
פסנתר, ארון מצעים וכורסא מהמאה ה-19 שבאס שרף ושימר. חלק מסדרת "עשן". צילום: אוריין אוזברקמן[/caption]
אחד המוצגים הראשונים שמשכו את עיני הוא חלק מפרויקט "עשן", המורכב משלושה רהיטים: פסנתר, כורסא וארון מצעים מהמאה ה-19. הרהיטים נשרפו באופן חלקי ולאחר מכן צופו בשכבות על גבי שכבות של שרף אפוקסי שקוף כדי שיוכלו לשוב ולשמש כרהיטים. האובייקטים נראים בלויים, שבריריים, מלאי חורים, ובכל זאת שמורים היטב. תהליכי ההשחתה והשימור של באס יוצרים נקודת מבט חדשה על מושגים כמו יופי ומסורת, ופורטים על הנטייה הרווחת אצל רוב האנשים שמבקשים לשמור על רכושם הפרטי ובמיוחד על חפצים בעלי-ערך.
[caption id="attachment_11391" align="aligncenter" width="750"]
במבט ראשון, הרהיטים נראים בלויים, שבריריים ומלאי חורים. צילום: אוריין אוזברקמן[/caption]
התהליך של שריפת הרהיטים נוצר כחלק מפרויקט הגמר של באס לקראת סיום לימודיו באקדמיה לעיצוב איינדהובן (Eindhoven) שבהולנד. בתור התחלה, באס שרף רהיטים מתקופת הבארוק ומשם הרעיון הלך והתפתח עד לשיאו בסדרה "עשן" משנת 2002. יצירות נוספות מסדרה זו פזורות ברחבי התערוכה וכוללות מגוון רהיטים שגם הם קיבלו את אותו הטיפול, חלקם רהיטים שעוצבו על ידי מעצבים וארכיטקטים מפורסמים. התפנית הזו מוסיפה מימד חדש למחשבה על ערכו של העיצוב וההגדרה העצמית של המעצב/ת.
[caption id="attachment_11394" align="aligncenter" width="750"]
כמה מרהיטי המעצבים שזכו לטיפול המיוחד של באס. צילום: אוריין אוזברקמן[/caption]
עבודה אחרת מהתערוכה נקראת "זמן אמיתי", בה בוחן באס את מוטיב הזמן, אותו דבר חמקמק שנחשב כדבר החשוב ביותר אבל לא מפסיק לחמוק לנו בין האצבעות. בעבודה זו, באס קושר בין מוטיב הזמן למושג ה"וניטאס" (Vanitas), סוגת ציור שמקורה באמנות ההולנדית במאות ה-16 וה-17 המתמקדת בהבלים ובריקנות של חיי העולם הזה. "זמן אמיתי" מורכבת מעבודות וידאו מגוונות של שעונים שיצר באס בדרכים שונות, בין השאר: אנשים שמזיזים את מחוגי השעון במו ידיהם בהתאם לשעה, מחיקת השעה באופן ידני וחזור חלילה. באס צילם והקליט אנשים שביצעו את הפעולות השונות האלו שוב ושוב במשך 12 שעות, מה שמזמין את הצופה למחשבה מחודשת על הזמן בכלל, הזמן שעובר, זמן העבודה, הזמן שנותר ועוד. ההתבוננות הממושכת בחזרתיות של השעונים מייצרת אפקט מרגיע, מעין הפסקה מהזמן שממשיך לרוץ, ודווקא עוזרת לנו לראות ש"זמן" לא חייב להיות שווה ללחץ- לעומת מה שהחיים המודרניים מלמדים אותנו.
[caption id="attachment_11398" align="aligncenter" width="750"]
שעון ידני: במקום מנגנון אוטומטי, האנשים מזיזים את המחוגים בעצמם. צילום: אוריין אוזברקמן[/caption]
[caption id="attachment_11397" align="aligncenter" width="750"]
שעון "מטאטאים". פעולת הטאטוא מכוונת את מחוגי השעון. צילום: אוריין אוזברקמן[/caption]
פרויקט נוסף שלא ישאיר אתכם אדישים הוא "כמעט שוויון", המציג רהיטים שבאס יצר בהשראת רישומים מהירים שצייר. הרישומים הדו-מימדיים והפשוטים שנוצרו באופן ספונטני עומדים בניגוד מוחלט לזמן הממושך שלוקח ליצור את הרהיטים בפועל. הרהיטים המורכבים נוצקו בברונזה, מה שאיפשר לשחק עם המשקלים וליצור רהיטים א-סימטריים העומדים במבחן שיווי המשקל ונותרים תלויים על בלימה.
[caption id="attachment_11389" align="aligncenter" width="750"]
ארון א-סימטרי מסדרת "כמעט שוויון". צילום: אוריין אוזברקמן[/caption]
"אבקש את תשומת ליבכם": באס מבקש ומקבל במיצב שקשה לפספס. מדובר במקבץ עצום של רמקולים ומגאפונים שונים ומגוונים בכל מיני גדלים תופס חלל משמעותי בתערוכה. המיצב מעביר מסר ברור ופשוט לגבי חיי היומיום שלנו שמורכבים מבליל של קולות, דעות ועובדות המסיחים את דעתנו בלי הפסקה. גם כשניסיתי להקשיב ולשמוע מה בדיוק אומרים הקולות, לא הצלחתי להבין דבר. האמירה של באס היא שבתנאים כאלו אנחנו לא מצליחים לשמוע את קולנו מבעד לכל הקולות האחרים, ושעלינו לעשות מאמצים לגלות את הקול הייחודי שלנו בשטף הכללי.
[caption id="attachment_11396" align="aligncenter" width="750"]
רמקולים ומגאפונים יוצרים את שטף הקולות שעוטף אותנו מכל עבר. צילום: אוריין אוזברקמן[/caption]
"באס הגיע לעיר" היא יצירה ביקורתית שעוקצת את סוג המעצבים שלא מתמקדים ברעיונות ובתכנים היצירתיים שלהם, אלא בעיקר בכמות ה"לייקים" שיקבלו ברשתות החברתיות. אחד האירועים שהסבו את תשומת ליבו של באס לתופעה הזו הוא יריד המעצבים במילאנו בו השתתף. היריד המבוקש מתקיים מידי שנה, ומעצבים רבים רוצים לזכות בהזדמנות להשתתף בו. הביקורת של באס הייתה שרוב העבודות שהוצגו התמקדו בעיקר בסיכויים שלהם לקבל תשומת לב ברשתות החברתיות ופחות בתוכן האומנותי עצמו.
[caption id="attachment_11390" align="aligncenter" width="750"]
באס מביא את הקרקס למוזיאון. צילום: אוריין אוזברקמן[/caption]
בשנת 2014 החליט באס להציג את יחסי האהבה-שנאה שלו עם היריד החשוב במילנו, בו השתתף לאורך השנים. באס בוחר לבקר את תופעת ה"לייקים" באמצעות פנייה לעולם הקרקס. בעבודה "מראות צוחקות" באס הציב מראות המעוותות את גופנו לכל מיני גדלים שונים ולא פרופורציונאליים, כשברקע מתנגנת מוזיקה קרקסית וכאוטית. השימוש באמצעים "קרקסיים" נוטע בלבול במבקרי המוזיאון, שרגילים להפרדה מסויימת בין מושאים שנחשבים "נמוכים" ו"גבוהים" מבחינה אמנותית.
[caption id="attachment_11393" align="aligncenter" width="750"]
המראות הצוחקות משעשעות את המבקרים. מצולם: אופק אהרון. צילום: אוריין אוזברקמן[/caption]
"חימר" היא אחת היצירות הבולטות ביותר בתערוכה: סדרת מאווררים גדולים וקטנים, חסרי פרופורציות במימדיהם, שנוצרו בעבודה ידנית מחימר. מלאכת היד העתיקה הזו יוצרת ניגוד לייצור הדיגיטלי, התעשייתי והאסתטי שרווח כיום הן בתחום העיצוב והן בתחום האמנות. חוסר השלמות, המגושמות והספונטניות שהעבודה בחימר מבטאת נותנים במה לשפתם האישית של חברי הצוות של באס, שיצרו את המאווררים במו ידיהם. חלק מהמאווררים אפילו נושאים את טביעות היד שנתנו להם צורה. הבדלי הגדלים והקומפוזיציה יוצרים אסוציאציה של "משפחת" מאווררים הבוהה במבקרי התערוכה, שבוהים בה בחזרה.
[caption id="attachment_11392" align="aligncenter" width="750"]
המבקרים מתבוננים במאווררים והמאווררים מביטים בחזרה. מצולם: אופק אהרון. צילום: אוריין אוזברקמן[/caption]
התערוכה של באס מפתיעה, מרגשת, מפעילה את המבקרים ומפגישה אותם עם חוויות וסוגיות שונות לגבי מגוון רחב של נושאים בעלי חשיבות. "מחבואים" הפכה להצלחה מסחררת, ולאחר ביקור בתערוכה לא קשה להבין למה.
מחבואים – מרטן באס
מרק ווילסון וסו-אן ואן דר זיפ
מוזיאון העיצוב חולון
רחוב פנחס אילון 8, חולון
א' | סגור
ב', ד' | 16:00-10:00
ג' | 20:00-10:00
ה' | 18:00-10:00
ו' | 14:00-10:00
שבת | 20:00-10:00
תאריך פתיחה 27 לנובמבר 2018
תאריך נעילה 27 לאפריל 2018
עלות כניסה 35 שקלים
ליצירת קשר: אוריין אוזברקמן
[/column]