לקראת פתיחתה הרביעית(!) של תערוכת שירת חפצים, סקירה קצרה על קורותיה של התערוכה הנודדת, שמגדירה סוגה חדשה בשירה העברית, מחברת בין פואטיקה ועיצוב, ומציעה דרך התבוננות חדשה על החפצים בחיינו, תפקידם ומערכות היחסים שלנו איתם.
מולי יחבס, עוזר אוצרות בתערוכה
[/column] [column]המילה ״חפץ״ אינה קיימת בשפות אחרות באותה המשמעות כמו בעברית. להבדיל מה"אובייקט", שהוא חיצוני, מנוגד ומנוכר לאדם, המילה ״חפץ״ מכילה בתוכה את משאלת הלב שדבר מה יהיה שלך. במקרה זה, העברית "קלעה בול". כנראה שחפצים מעולם לא היו באמת נפרדים מאיתנו: הדובי הראשון, הכוס המושלמת לקפה והמעיל שגורם לנו להרגיש הכי מגניבים בעולם.
חקירת מערכות היחסים בין האדם לבין החפץ מוטלת באופן מסורתי על מעצבים, שמשתמשים לשם כך בכלים ויזואליים, אנטומיים, אנתרופולוגיים ואחרים. אך משוררים מציעים לנו כלי (תרתי משמע) נוסף: מטפורה. שירת חפצים חוקרת, מראה ושואלת שאלות על העולם, על מערכות יחסים, על צדק ושוויון ועוד – בעזרת מטפורות מתחום עיצוב המוצר. המבקרים, מכל הגילאים, קוראים שירים על מסמרים, מאפרה, מסננת, מכונת כתיבה, קופסת אחסון לסלטים, שמיכת פוך וחפצים אחרים, מתוך הניסיון האישי שלהם, אך גם מתוך הניסיון הקולקטיבי-ישראלי, המחבר, למשל, את המילים מח"ט וגזרה בשני הקשרים סמנטיים שונים.
שירו של רוני סומק המשתתף בתערוכה נקרא ״מפית״. בשיר הוא מתאר את פעולת ניגוב הפה במפית כפעולה רומנטית-אינטימית כמו נשיקה. את רגלי הכיסאות המונפים באוויר כשהם מונחים הפוכים על שולחן הוא מדמה לזוג שעושה אהבה. כמה אבסורדי, כך הוא מבחין, לכתוב ״נהנית? ספר לחבריך. לא נהנית? ספר לנו״ על אותן מפיות אומללות. נקודת מחשבה מעניינת עבור מי שתרצה למתג מסעדה.
[caption id="attachment_5958" align="aligncenter" width="745"]
כל שיר בתערוכה הודפס באלפי עותקים ומוצג בערימה. צילום: רז'יד[/caption]
בתערוכה משתתפים שלושים שירים של שלושים משוררות ומשוררים. כל שיר הודפס ב-2,500 עותקים, ומונח בערימה, כאשר המבקר מוזמן להתהלך בין הערימות, לקרוא ולהאזין להקראות בקולם של המשוררים, ולאסוף לעצמו כל שיר בו יחפוץ, וליצור לעצמו ספר שירה אישי. עיצוב התערוכה נותן ביטוי פיזי של הז׳אנר: היחס בין השיר לבין הנייר (החפץ) המייצג אותו הוא כמו היחס בין המטפורות בשירים לבין החפצים עצמם. פירוק ספרי השירה לדפים בודדים הוא בעצם פירוק אופן צריכת השירה המסורתי. המבקר מוזמן לקחת את שירי החפצים וליצור מהם חפץ.
[caption id="attachment_5964" align="aligncenter" width="745"]
מבקרות בפתיחה השלישית בחיפה בוחנות את השירים. צילום: רז'יד[/caption]
התערוכה נפתחה לראשונה בגלריה ויטרינה ע"ש ג'וליה מזרחי שבמכון הטכנולוגי חולון H.I.T, משם הועברה לעיריית תל-אביב בשבוע הספר, לאחר מכן הוצגה בגלריה שער 3 בחיפה ובקרוב התערוכה מגיעה אל ראשון לציון, לקחת חלק בכנס השפה הבינלאומי המתקיים בעיר. בכך "שירת חפצים" מסמנת לעצמה נוכחות בשלוש מתוך ארבעת הערים הגדולות ביותר בישראל. כעת, עם הפתיחה הרביעית של התערוכה, ערימות השירים בגבהים שונים משקפים היטב את המידה שבה נחפץ כל שיר, והתערוכה נראית כמן גרף תלת-ממדי – העמודה הנמוכה ביותר מייצגת את השיר הנחפץ ביותר.
[caption id="attachment_5957" align="aligncenter" width="745"]
המבקרים מקבלים מעטפה מיוחדת אליה אוספים כל שיר שיחפצו בו. צילום: רז'יד[/caption]
כל פתיחה מהווה אתגר עיצובי מעניין גם עבור המינימליזם של "שירת חפצים": בת"א התערוכה הוצבה במסדרון צר בבית העירייה למשך מספר שעות אינטנסיביות ביותר, אך ב"גלריה שער 3" בחיפה התערוכה קיבלה את החלל המרווח ביותר עד כה, ולצד השירים הוצגו גם עבודות אמנות של יוצרים מקומיים שלקחו חלק בשיח על הקשר אדם-חפץ, באוצרותם של סמדר שינדלר, בעז נוי ורביד רובנר.
[caption id="attachment_5959" align="aligncenter" width="745"]
לחפוץ ולקטוף. צילום: רז'יד[/caption]
התערוכה עבורי הייתה בית-ספר לעיצוב כולל בצורה הכי מעשית שיש, עם אתגרים בעיצוב גרפי, תעשייתי ופנים. למזלי עבדתי לצד אנשים מדהימים המוכשרים ממני בהרבה ולימדו אותי המון. אך אחד הזיכרונות הנעימים שאקח עמי כעוזר אוצרות יהיה משיא הלחות של חודש יולי, במהלך פתיחת התערוכה בחיפה, שם שוחחתי עם עלמת חן חביבה שסיפרה איך החליטה לחזור אל החבר שלה משום שהביא לה שיר של אלה נובק על קופסת אחסון לסלטים, שקטף במיוחד עבורה בפתיחה הקודמת בת"א. מי ייתן וגם בראשון-לציון נקרב לבבות בשפע. מוזמנים!
"שירת חפצים" – שירה פוגשת עיצוב
אוצרת: רביד רובנר
עוזר אוצרות: מולי יחבס (אנוכי)
פתיחה חגיגית: 14.1 בשעה 19:30
נעילה: 20.4.2017
בית גורדון-לונדון, הגלריה העירונית ראשון-לציון
רחוב אחד העם 8, ראשל"צ
ב', ג', ד', ה' 11:00-14:00
ב', ד' 16:00-18:00
ו', ש' 10:00-13:00
משוררים מציגים: מאיה בז'רנו, ערן הדס, אלפרד כהן, עדי קיסר, טל ניצן, נוית בראל, שגיא אלנקוה, אהרון שבתאי, גלעד כהנא, צאלה כץ, רוני סומק, תהל פרוש, אגי משעול, רועי צ'יקי ארד, יודית שחר, יונתן לוי, ענבל אשל כהנסקי, אופיר משרקי, יהונדב פרלמן, חזי לסקלי, ורדה בן חור, רות לורנד, דניאל עוז, מרחב ישורון, אלה נובק, דנה מרקוביץ, שלומי חתוכה, מלכי טסלר, ואן נויין, יעל בירנבאום
התערוכה הוצגה לראשונה בגלריה ויטרינה ע״ש ג׳וליה מזרחי שבפקולטה לעיצוב המכון טכנולוגי חולון H.I.T, בין התאריכים 28/3/16-21/4/16.
[/column]
