בנובמבר האחרון נפתחה במוזיאון ארץ ישראל התערוכה ״כבר אין לנו עתיד״, שמציגה מבחר עבודות של תריסר אמניות אוקראיניות, ומספרת על זוועות המלחמה שעודנה מתחוללת בארצן.
יפית קורולפ, תקשורת חזותית
ב-24 בפברואר 2022, פרצה מלחמה בין רוסיה לאוקראינה. לאחר תקופה ארוכה בה מתנהל עימות מתמשך בין שתי המדינות הוא מגיע לשיאו ומאז, המלחמה הברוטלית נמשכת ללא הרף וסופה לא נראה. ברחבי העולם מתועדים ההרס והחורבן והאזרחים שמציאות חייהם השתנתה מקצה לקצה. הרשתות החברתיות גועשות וכך גם האמנים והאמניות המקומיים אשר מגיבים למתרחש באמצעים הצנועים שברשותם. בימים אלה מוצגת התערוכה "כבר אין לנו עתיד" במוזיאון ארץ ישראל שברמת-אביב, ובה משתתפות תריסר אמניות אוקראיניות שמגיבות ביצירתן למלחמה ולזוועותיה.
האוצרות סוזן לנדאו וסבטלנה ריינגולד משתפות כי הרעיון לאצור את התערוכה כמחווה לעם האוקראיני היה ספונטני. היה חשוב להן במיוחד להתייחס ליצירותיהן של נשים אמניות. מתוך 12 האמניות המשתתפות בתערוכה, 11 פעלו באוקראינה עד פרוץ המלחמה ומאז מצאו מקלט זמני במדינות שונות באירופה. בנוסף מציגה בתערוכה גם זויה צ'רקסקי, אמנית ישראלית ילידת אוקראינה שמציגה בחלל התערוכה סדרת רישומים מחאתיים שזועקים נגד המלחמה.
שמה של התערוכה – ״כבר אין לנו עתיד״ – לקוח מיצירתה של אלנה סובאץ' שמוצגת בתערוכה. לדברי האמנית, זהו משפט שחוזר שוב ושוב בשיח בין אוקראינים כיום – אלו שנשארו באוקראינה ואלה שעזבו את ביתם ואת מולדתם.
האינטראקציה הראשונית עם התערוכה מתרחשת עוד בטרם הכניסה למבנה. מחוץ למבנה הגלריה ("גלריית מגדל") בה מוצגת התערוכה, הוצבו ברזלי זווית גדולים וכבדים המיועדים לחסום טנקים. הבזנ"טים מונחים על האדמה ושניים מהם צבועים בסגנון ציור אוקראיני מסורתי, ״פטריקיבקה״. נדמה לי כי הם נועדו להגן על הגלריה ועל התערוכה הספונה בה מפני טנקים דמיוניים שעתידים לבוא.
חלל התערוכה שחור ואפל, עם תאורה מעומעמת שמייצרת קונטרסט חזק לעבודות על הקירות. בכניסה ניצב שולחן גדול מכוסה מפה לבנה ועליו כיכרות לחם פרוסות. במבט קרוב ראיתי כי אלו למעשה אבנים.
הפרויקט נקרא ״פלאניציה״. מקור המילה הוא מהשפה האוקראינית ומשמעותה ״לשרוף״ או ״לעשן״. מדובר בסוג של לחם אוקראיני מסורתי שנאפה באח ומסמל אושר, חיבה, ביטחון, מזל.
המילה ״פלאניציה״ משמשת מעין ״מבחן״ לדוברי אוקראינית, כיוון שקשה במיוחד לבטא אותה נכון אם לא נולדת באוקראינה.
במהלך הפלישה הרוסית, שם הלחם הפך לאמצעי להשפיל וללגלג על האוכלוסייה דוברת הרוסית באוקראינה, וגם אמצעי לזהותה. האמנית ז'אנה קאדירובה יצרה את הפרויקט במשותף עם בן זוגה דניס רובאן, והיא מציעה את לחמי האבן הללו למכירה בתערוכות בכל העולם לפי משקל. את הרווחים היא מעבירה לצבא אוקראינה.
עבודותיה של זויה צ'רקסקי המוצגות בתערוכה הן פיתוח של סדרה קיימת ונוסטלגית שיצרה האמנית בעבר אודות נוף ילדותה, ״ילדות סובייטית״. הפרויקט שמוצג בתערוכה מתאר את הקרבות העכשוויים ששינו והחריבו את נוף ילדותה באוקראינה, והפכו אותו לאיזור מלחמה.
בצידו האחר של חלל התערוכה מוצגת סדרת צילומים שמרחוק נראים כמעט כמו ציורי שמן היפר-ריאלסטיים. משהו מזמין אותי להתקרב ולהתבונן במבטה הכאוב של האישה המצולמת שמוצגת על הקיר.
העבודה היא צמד צילומים של אלנה סובאץ'. בצילום הגדול נראה מבט האם הכאוב, ובקטן יותר אותה האם אוחזת בילד שלה. הקומפוזיציה מזמינה אותנו להסתכל מקרוב בכאב של האם שנשקף מעיניה.
התמונות צולמו ב-17 באפריל 2022, והאישה שמופיעה בהן היא ויקטוריה פדורצ'נקו, אם צעירה, בת 27. רקע לפני פרוץ המלחמה היא הייתה מוזיקאית בחופשת לידה שהתגוררה באיזור כפר קמיאנה יארוגה, אזור חרקיב, עם בן זוגה ובנה פאבלו.
סובאץ' ראיינה את ויקטוריה שסיפרה כי השינה שלה קלה מאוד. בוקר אחד, בשעה שהיא ומשפחתה עוד היו במיטה, היא שמעה קולות וחשדה שמישהו מנסה לפרוץ אליהם הביתה. כשהיא מסבה את תשומת ליבו של בעלה הוא עונה לה: ״זוהי רוסיה בדלת״. ויקטוריה מעולם לא התעניינה או עקבה אחר החדשות, ולא התעניינה בפוליטיקה. היא לא האמינה שדבר כזה יקרה. באותו הבוקר היא הסתכלה מהחלון וראתה עשן. ידיה רעדו.
לויקטוריה ארבעה מומים בלב ועוויתות כאב שחזרו מהפחד המתמיד מפגיעת טיל. היא פחדה להתקרב לחלונות ביתה ושמרה הכל בבטנה שכאבה. ״כשצריך לבכות, מוטב לבכות״ אמרה לאמנית. היא ובעלה לא עזבו מיד את הכפר כיוון שרבים שיצאו מהכפר לחרקיב נהרגו בדרכם. לבסוף ויקטוריה ומשפחתה עזבו ושרדו בדרך נס. ״הייתי רוצה לחזור לבית שלי ולחיות את החיים שחייתי פעם. אבל אם רצון האל הוא שאחיה במקום אחר או שאשאר כאן, כך אעשה.״
מוז״א, מוזיאון ארץ ישראל, תל- אביב. רח' חיים לבנון 2, רמת אביב, ת״א
פתיחה- 24.11.22
נעילה- 25.2.23
אמניות משתתפות: אנה וויטנקו, לסיה חומנקו, וארוורה לוגווין, קטיה ליבקינד, אוקסנה נמברז'יטסקה, לאדה נקונצ'נה, אלנה סובאץ', זיוה צ'רקסקי, אלבטינה קאחידזה, ז'אנה קאדירובה, יולה קריביץ', מרינה שטאנקו
אוצרות התערוכה: סוזן לנדאו וסבטלנה ריינגולד
עמוד האינסטגרם של מוז"א: https://www.instagram.com/eretzisraelmuseum/
עמוד הפייסבוק: https://www.facebook.com/eretzmuseum/
אתר האינטרנט: https://www.eretzmuseum.org.il/
