החלק השני בצמד התערוכות ״לעבודה!״ הגיע לגלריה ויטרינה, והפעם הוא נושא את הכותרת "רעיונות". הצופים מוזמנים לפגוש עבודות של מרצי ומרצות הפקולטה לעיצוב HIT, ולחוות את התערוכה כיצירה אחת גדולה של חיבורים ומפגשים.
אור רחימה, עיצוב תקשורת חזותית
התערוכה "לעבודה!", שאצרה תמר לב-און, מוצגת בגלריה ויטרינה בבניין הפקולטה לעיצוב HIT. קדמה לה תערוכה שהוצגה בחודש דצמבר, והציגה פרויקטים העוסקים בערכי ליבה, בצורות, בחומר ובאקטיביזם שבעיצוב ובהוראה. בחלק הנוכחי מבקרת התערוכה בתחומים הקונספטואליים, המתודולוגיים והמחשבתיים יותר שבין שדה ההוראה לשדה האמנות.
העבודות המוצגות בתערוכה מחולקות לפי 8 מילות קוד ומושגים: תפיסה, מיפוי, תהליך, שפה, יחסים, הוראה, כישלון והתנסות. העבודות מתייחסות למושגים באופנים שונים, כולם משקפים דרכים בהן יצירתם האישית של המרצים קשורה לאופן שבו הם מלמדים.
אני חוויתי את התערוכה דרך העיסוק באופני התבוננות: האופן שבו נתבונן על סיטואציות מסוימות קובע את חוויית המציאות שלנו כבני אדם. בתערוכה נחשפתי לחיבור בין צמדי עולמות, דרך שיתופי פעולה בין צמדי מרצות, וכיצד הוא יכול לברוא עולם חדש. ראיתי את החיבור בין המימד האישי הפנימי לבין ההשקפה החיצונית הקולקטיבית וההתבוננות החוצה.
בין העבודות הרבות והמרשימות בתערוכה, בחרתי להתייחס לחמש עבודות בזכות החיבורים שהן יוצרות:
גילי קומפורטי / The Japanese way to Rorschach (כרזות, 2006)
קומפורטי הוא מרצה במחלקה לתקשורת חזותית. בתערוכה הוא מציג סדרת הדפסים משנת 2006, שעוצבה עבור קירות בית ״האח הגדול״ בעונה הראשונה, ומתכתבים עם האסתטיקה של מבחני הרורשאך.
אי אפשר לפספס את הצבעוניות העזה ואת ההדפסים המגניבים כשנכנסים לחלל הגלריה. עם התעמקות בכל אחד מההדפסים והאלמנטים הגרפיים, ניתן להתרשם מהפשטה סימטרית, החושפת סיפור חייתי דינמי אך מאופק.
היי גילי, תוכל לספר בקצרה על תהליך העבודה?
״ההדפסים מזמינים פרשנות סובייקטיבית המשקפת תפיסות אישיות ותת-מודעות, בדומה לאופן שבו "האח הגדול" חושף את אישיות המשתתפים דרך תצפיות והשלכות של הקהל. הדימויים הסימטריים והמופשטים מסמלים את המשחק בין שליטה לכאוס, כמו הדינמיקה המובנית אך הבלתי צפויה של פיקוח וגילוי עצמי בתוכנית.״
אלי רוזנברג / CAFFE CON VISTA (ספלים ותחתיות: פורצלן עם מראת פלטינה, 2024-2020)
רוזנברג הוא מרצה במחלקה לעיצוב תעשייתי. הוא מציג תחתיות פורצלן עם ספלים שעטופים במראת פלטינה. סט הקפה נראה סטנדרטי במבט ראשון, אך כשהוא מונח על התחתית הוא חושף הדמיה פנורמית ב360° של אתרים בעלי משמעות מהעולם. הפטנט האופטי שמאחורי הפרויקט גרם לי להפתעה ולהתלהבות. האתרים על הצלחת נראים מעוותים ולא פרופורציונלים, והם משתנים לזווית הנכונה כשהם משתקפים בכוס, וכשמתבוננים בהם מהזווית הנכונה. אנו כצופים צריכים לעמוד בנקודה ספציפית כדיי לתקן את העיווות שנוצר לנו בעין, ועבודה זו בעצמה מעוררת תהיות ושאלות על האופן בו אנחנו רואים דברים מסוימים.
היי אלי, יכול לספר לי בקצרה על תהליך העבודה?
״אני מעצב תעשייתי, ועד לפני שנתיים גרתי ברומא למעלה מ-20 שנה. השותף שלי פרדריקו שניידרו, שמוציא מדריכי תיירים ארכיאולוגיים, חיפש דרכים חדשות להצגת אלמנטים מרומא. בנוסף, בחנויות המוזיאליות היו חסרות מזכרות עיצוביות שמדברות את העיר בצורה של טריטוריה וככזאת שמפתחת דיאלוג. רוב המזכרות מסתכמות במוצרי נייר או בפריטי עיצוב גנרים שחוזרים על עצמם בכל החנויות. הרעיון נולד מתוך הצורך הזה, ואפשר להתאים אותו לכל עיר, נוף או יצירת אומנות.
חשבתי על הרעיון הזה בהקשר של אומנות אנמורפית. אף אחד לא עיצב "מזכרות" בסביבה של 360°. תמיד זה נעשה על משהו פרונטלי. התחלתי לעשות ניסויים והתחלתי לחשוב איך אני יכול להפוך את הרעיון למוצר. לבסוף זה נרשם כפטנט ביחד עם השותף שלי״.
״התחלנו לייצר את זה הספלים האלו ותחילה השתמשנו רק בתמונות של רומא. בחרנו אתרים שיהיה מעניין לראות אותם ב360°, ושהעין נופלת לכל כיוון. גלויה תיירותית מספרת סיפור חלקי של המקום, ורציתי ליצור תחושה של איך רואים את התמונה מכל הכיוונים ואיך הסביבה באמת מיוצגת.
בתהליך העבודה התחלנו בטכניקה של הצילום. בזמנו לא היו הרבה מצלמות 360°. יצאנו לצלם ולבדוק כל מיני שיטות צילום, ולבסוף בעזרת פונקציה בפוטושופ חיברנו תמונות חופפות לכדי יצירת תמונה פנורמית. החומר בו השתמשנו הוא פורצלן ועליו מראה מדף דק של פלטינה. אלו חומרים יקרים, אך לא היתה ברירה כיוון שהם מאושרים לשימוש במזון".
https://www.caffeconvista.com/en/caffe-con-vista-welcome/
טליה תורג׳מן ויינשטיין ומירי פרנקל עשת / מכנה משותף (שני מיצבים במדיה מעורבת, 2024)
פרנקל עשת מרצה במחלקה לתקשורת חזותית, ותורג'מן ויינשטיין מרצה במחלקה לעיצוב פנים. היצירה המשותפת אותה הן מציגות מפגישה שני מדיומים: טקסטיל וציור, ויוצרת תקשורת ביניהם. מה שהכי מעניין בעבודה הוא החיבור בין שתי יצירות עצמאיות שנוצרו בנפרד לכדי יצירה אחת.
השמיכות הסרוגות אשר נתלו מהתקרה תפסו את תשומת לבי, וכשפגשתי את מירי היא סיפרה לי שטליה סרגה אותן בעזרת מסרגה אחת, מצמר צבוע באופן ידני. היא הסבירה לי כיצד הצליחו לקחת עבודות שכל אחת עשתה בנפרד וליצור ביניהן חיבור: ״חיפשתי את המקומות שיש חיבור צורה וצבע בעבודות שלי. הצורה התחברה לי לשמיכה על ידי העלים ועל ידי היהודי הנודד הסגול״. לאחר שבחרו את החיבור וההתאמה המדויקת ביותר, הן החליטו להיפגש באמצע, וכל אחת מהן יצרה מספר עבודות קטנות ומופשטות לכדי צורות גיאומטריות, כל אחת בתחומה. ההתעמקות בחיבור בין המרצות מגלה לנו עולם חדש ולא צפוי.
עדי כפרי ודורית פרוביזור / טלפון שבור (סדרת אובייקטים מקרמיקה, 2023)
כפרי ופרוביזור מרצות במחלקה לעיצוב תעשייתי. הן יצרו סדרת אובייקטים מקרמיקה שמבקשת לשבש ולהגדיר מחדש את הסמליות של החמסה. הסדרה מעלה תהיות על האופן שבו אנו חיים – מצד אחד שימוש בסימבול כל כך מוכר בעל משמעות מוכרת, ומצד שני מתן פרשנויות אחרות שנוצרות על ידי שיבושים.
היי עדי, תוכלי לספר לי בקצרה על תהליך העבודה?
"הפרויקט הזה נוצר עבור שבוע העיצוב בירושלים, שנושאו היה "שקר וכזב". חשבנו על המשחק "טלפון שבור" שמוכיח באיזה קלות שמועה יכולה לעבור מפה לאוזן ואיך דברים מתגלגלים ומתרחקים מהמקור. עניינה אותנו המחשבה מה יקרה לחפץ אם יעבור את הגלגול הזה של שמועה. חיפשנו כל מיני אובייקטים יומיומיים והגענו לחמסה, וכתבנו את מקור ההגדרה שלה.
עניין אותנו מה סוגי השיבושים שקורים במשחק: מילה שמתחרזת ואז מתחלפת במילה אחרת, איך המשפטים משתנים ועוד, וזה מה שעשינו על ההגדרה של החמסה. ההגדרה התחילה להשתנות, לאט לאט ירדו מילים, הן השתבשו ולפי ההגדרה החדשה הצורה של החמסה השתנתה עד לכדי זה שלעיתים היא כבר מאבדת לגמרי את הזהות שלה.
את החמסות יצרנו מחומר קרמי. תכננו מראש את השינויים שהחמסות הולכות לעבור ואת הדפסת תלת המימד המתאימה. יצרנו את החמסות השונות מתוך משטח של חומר קרמי, ובחלקן עשינו מניפולציות של חיבור, חיתוך, קיפול והדבקה. לאחר שבוע – שבועיים של ייבוש הן נכנסו לשריפה גבוהה בתנור קרמי."
ירון קוטיק / בניין מגדלי קירור (תצלום וסקיצה מצוירת, 2024)
קוטיק הוא מרצה במחלקה לעיצוב פנים. הוא מציג את אחד ממבני התשתית והאנרגיה שהוא תכנן, המוקם בימים אלה במכון ויצמן ברחובות. מה שתפס את עיני הוא המבנה המיוחד והרפטטיביות של הפסים שלא הכרתי. השפה העיצובית אותה פיתח קוטיק נותנת את הטון, ונותנת לי בתור צופה הרגשה דינמית.
היי ירון, יכול לספר לי בקצרה על תהליך העבודה?
״ אני אדריכל במקצועי, ובימים אלו אני מתכנן סדרת מבני אנרגיה במכון ויצמן: מבני תשתיות שכל אחד מהם מספק אנרגיה, כמו למשל חשמל, גז, מערכות קירור וכו׳. כשנתבקשתי לתת הצעה למבנים, עשיתי כל מיני סקיצות שהרעיון מאחוריהם היה שהמבנים והאלמנטים יעמדו בפני עצמם, אלא ישבו של רשת של חוטים וצינורות.״
״הצורה של המבנה נקבעה על ידי סוג האנרגיה או המערכת הקיימת בו. כל אחד מהמבנים קיבל ביטוי ויזואלי מופשט של האנרגיה אותה הוא מייצר. המבנה הראשון שכבר בנוי, הוא מבנה מאוד גדול שקוראים לו ״מגדלי קירור״. מגדלי קירור היא טכנולוגיה שבעזרת מיכלי מים ענקיים עם פרופלור ענק מעליהן יוצא אוויר ונאסף אוויר. דרך הבניין הזה עוברים המון מים והם למעשה עוזרים בייצור אוויר ולקיחתו. רעש זרימת המים הוביל לכיוון של עיצוב חזית בסגנון של גל עם כיווניות כזאת. החזית מזכירה רדיאטור, ודרך הפסים עובר שלה עובר אוויר.
כשמסתכלים על הבניין מהצד רואים את הפסים, ומתקבלת הצורה של הגל. חזית המבנה נקראית ״חזית דינמית״ – היא למעשה משתנה בעזרת התקרבות והתרחקות מהמבנה שמשפיעות על נקודות המבט. בנוסף, גם זריחת השמש על המבנה והצל המשתקף ממנה יוצרת את התנועתיות והדינמיות של הגל. בהסתכלות על חזית המבנה היא שקופה לגמרי וניתן לראות דרכה את כל המערכות והצינורות.״
_____________________________________________________________
מעבר לעיצוב ולאסתטיקה של העבודות, התערוכה מציעה התבוננות פנימית מול חיצונית, מתעסקת בשאלות של אישי מול קולקטיב, מרחב וזמן. העבודות השונות יוצרות מעין פאזל המשלים תמונה רחבה יותר. התערוכה מתעסקת בנושאים שאנחנו הצופים נוכל לספוג ולהזדהות איתם, ויוצרת ערוץ תקשורת ישיר בין הסטודנטים למרצים. התערוכה פתוחה לקהל הרחב. אני נהניתי מאוד לשוטט בתערוכה וממליצה גם לכם להגיע ולהתרשם בעצמכם.
אמנים / מרצים משתתפים: אביב ליכטר, אילן גריבי, איתן ברטל, אלי רוזנברג, אלינה ספשילוב, אפרת לוי + גלינה ארבלי + עדי קרליץ, ברכה קונדה, גילי קומפורטי, גל גאון, דורית פרוביזור + עדי כפרי, דנה אריאלי, הדס סט, טל פרגר גלילי + שחר קדם, טליה תורג'מן + מירי פרנקל עשת, יואב בן דב, ירון קוטיק, ליאור דיסטלמן, לילך שטיאט, ניני ורשבסקי, נעמה הגלעדי, עדי כהן-זיו, עדי כתרי, עודד עזר, עמוס בר-אלי, צחי דינר, רוני מרו, רועי זליחובסקי, שלומית באומן
"לעבודה!", חלק ב׳: רעיונות
אוצרת: תמר לב-און
גלריה ויטרינה ע"ש ג'וליה מזרחי, HIT- מכון טכנולוגי, חולון
שעות פתיחה: א'-ה': 10:00 – 17:00 | שישי: 10:00 – 14:00
נעילה ושיח גלריה: שישי 2.5.25
הכניסה חופשית
גילי אינסטגרם: @gilicomforty
אלי אינסטגרם: caffe_con_vista@
טליה ומירי אינסטגרם: @studio_thoughts
@tatoushinka
עדי ודורית אינסטגרם: @kafriadi
