כשחושבים על חילופי סטודנטים עולים לראש חוויות חדשות, תרבות שונה ורגעים בלתי נשכחים.
ענבר גל, סטודנט בשנה ג׳ מהמחלקה לתקשורת חזותית HIT, בחר לעזוב את שגרת הלימודים בארץ ולצאת להרפתקה בלב אירופה. תפסנו אותו לשיחה על החיים בבודפשט, ההפתעות, האתגרים, ואיפה נמצא את הגולאש הכי טוב בעיר.
תרין וייזר, תקשורת חזותית
היי ענבר, ספר לנו על בודפשט כיעד לחילופי סטודנטים
"האמת היא שבודפשט לא הייתה הבחירה הראשונה שלי, אבל אני ממש שמח שדווקא לפה התקבלתי. החוויה הסטודנטיאלית כאן שונה לגמרי מהחוויה שהייתה לי כתייר לפני כמה שנים. זו עיר גדולה, מלאה באפשרויות, כיפית ונוחה מאוד למחייה. העיר עצמה מחולקת לשניים (בודהה + פשט) – אני גר בצד של פשט, והלימודים מתקיימים בבודהה. בכל יום אני חוצה את הדנובה בחשמלית או באוטובוס – נסיעה של כ-25 דקות בסך הכול.
ספר לנו על בית הספר שבו אתה לומד
בית הספר נקרא MOME, והוא ממוקם בצדה ההררי, הפסטורלי והשקט יותר של העיר.
האווירה בבודהה שונה לגמרי מהצד של פשט, שהוא תוסס וצעיר יותר. אני משתתף בתוכנית חילופי סטודנטים שנקראת Erasmus ופועלת בין מוסדות באירופה, כך שכל הסטודנטים שאיתי אירופאיים.
MOME הוא מוסד שמתמקד באמנויות בלבד, אבל בניגוד לתכנית לתקשורת חזותית בארץ, שהיא ממוקדת תחום, הלימודים רחבים יותר ומאפשרים לבחור ולהעמיק בקורסים לפי תחומי עניין.
בתחילת תהליך המיון הודיעו לי שלא נותרו מקומות במחלקת העיצוב הגרפי, אך בתיק העבודות שלי הופיעו כמה פרויקטים שכללו עבודה עם תנועה, ולכן הציעו לי להגיש מועמדות למחלקת אנימציה. בהתחלה קצת חששתי, אני לא אנימטור בהגדרה, ולא ידעתי למה לצפות מבחינת הרמה, אבל החלטתי ללכת על זה גם אם זה לא היה הכיוון המקורי שלי. לבסוף התקבלתי למחלקת אנימציה ובדיעבד אני מאד שמח שזה קרה!
אילו קורסים אתה לומד?
בגלל השיוך שלי למחלקת אנימציה, אני מחויב להשתתף בשני קורסי ליבה בהיקף משמעותי, ולכן יכולתי לבחור רק עוד שני קורסים נוספים כדי להשלים את מכסת הנק״ז. הקורסים שבחרתי עוסקים בעולמות הקראפט ובטכניקות ידניות ומסורתיות שכמעט לא נלמדות היום – למשל קורס בשם Print and More.
כך יוצא שאני משלב בין קורסים דיגיטליים למעשיים, ונהנה ממגוון רחב של התנסויות.
בנוגע לקורסי הליבה, מאחר שאנחנו משתתפים בתכנית חילופי סטודנטים, אנחנו לא מצטרפים לשיעורים הרגילים שנלמדים בשפה המקומית. במקום זה נפתחו עבורנו קורסים ייעודיים באנגלית במחלקת אנימציה, שמותאמים לנו גם מבחינת תכנים. אחד הקורסים עוסק ביסודות האנימציה ובהתפתחות ההיסטורית שלה, ומאחר שהוא מיועד לחילופניקים ומשתתפים בו סטודנטים ממגוון תחומים, האווירה פחות תחרותית או מלחיצה ממה שציפיתי, וזה מאפשר למידה נינוחה ומעמיקה.
האם שיטת הלימוד שונה ממה שאתה מכיר מ-HIT?
הגישה כאן שונה מאוד מזו שאנחנו מכירים בארץ. אנחנו רגילים במחלקה לתקשורת חזותית לקבל לקראת כל פרויקט בריף ברור עם הנחיות מסודרות ודד־ליינים קשיחים, וכאן התהליך הרבה יותר פתוח וגמיש. אין תמיד תאריכי הגשה מוגדרים והעבודה נעשית בצורה עצמאית, כל סטודנט מתקדם בקצב שלו ומשתף את המרצה תוך כדי כדי לקבל פידבק והכוונה להמשך. האווירה בשיעורים מאוד נעימה וזורמת, יש הרבה מרחב אישי, לא תמיד יש שיעורי בית, והחשיפה היא לתכנים אמנותיים עם דגש על ויזואליה גבוהה, פחות עולמות פרסום ויותר דגש של עין אמנותית וחשיבה יצירתית.
איך אתה מתאר את החיים הסטודנטיאליים בעיר?
רוב הסטודנטים בתכנית החילופים מגיעים לבד למדינה זרה, וכבר מהתחלה מורגש רצון חזק להתחבר ולהכיר אנשים חדשים. די מהר נוצרה בינינו קבוצה מגובשת של כ-20 חילופניקים שלומדים יחד וגם מבלים יחד בערבים. בודפשט היא עיר מושלמת לחיים סטודנטיאליים – מלאה בבתי קפה, ברים, פארקים ואווירה צעירה. ב־MOME מודעים לאתגר שבהגעה לבד ולכן מצמידים לכל סטודנט חונך מקומי מהמחלקה שמסייע בהסתגלות, גם ללימודים וגם לעיר עצמה. מבחינתי, הכרתי כאן אחלה אנשים ואני בטוח שנשמור על קשר גם אחרי שהתקופה תסתיים.
הרגשת אנטישמיות במהלך התקופה, בזמן שהכל טעון בארץ?
אני יכול להגיד באופן חד־משמעי שההונגרים, כעם, מאוד אוהדים אותנו. אחד הרגעים המרגשים ביותר היה כששמענו על מותם של הביבסים. אחד הגשרים המרכזיים בעיר הואר כולו באור כתום, והתקיימה עצרת לזכרם בפארק גדול בשם "פארק ירושלים". בשיחות שניהלתי עם צעירים שהיו שם, הבנתי שרובם הונגרים שבאו במיוחד כדי להביע תמיכה ולהיות חלק. זו הייתה חוויה מחזקת ומרגשת, שהוכיחה לי עד כמה הם רואים אותנו, מבינים ותומכים.
מבחינת הסטודנטים שאני לומד איתם, יש כאלה שמביעים הסתייגות, ויש אחרים שמתעניינים באמת, רוצים להבין ומקשיבים. ברחבי העיר אפשר לראות לא מעט מדבקות של החטופים, ובית הכנסת הגדול של בודפשט, מהחמישה הגדולים בעולם, מציג על חזיתו את תמונות החטופים, כולל עדכונים על מי שנרצח ומי עדיין בשבי. יצא לי לא פעם לעמוד ליד הקיר הזה, לשוחח עם מקומיים שהתעניינו ולספר להם את הסיפורים. למרות שאני לא אדם דתי, יש משהו מאוד עוצמתי ומכיל בקהילה היהודית כאן. היא מצליחה להעניק תחושת שייכות, לחבר אנשים מכל סוג ולהפיץ את היהדות והמסורת בצורה מרגשת ומכבדת.
יוצא לך לטייל מחוץ לבודשפט?
בתור סטודנט בהונגריה, אתה זכאי להנחה משמעותית בתחבורה הציבורית, מה שהופך את הניידות לנוחה ומשתלמת במיוחד. דרך אפליקציית BudapestGO אפשר להזמין נסיעות לא רק בתוך בודפשט אלא גם בכל רחבי המדינה. התחבורה בהונגריה מתקדמת ונוחה מאד, כך שאין צורך לשכור רכב או להשתמש במוניות כדי לטייל מחוץ לעיר.
באחת הפעמים נסעתי עם חברה שלי למשחק כדורגל של נבחרת ישראל מול נורבגיה בעיר דברצן (Debrecen) – העיר השנייה בגודלה בהונגריה שנמצאת במזרח המדינה, כשלוש שעות נסיעה מבודפשט.
והכי חשוב אולי, איך האוכל?
הקולינריה כאן כל כך מגוונת, שלקח לי ולחברה שלי כמה חודשים עד שבכלל הגענו למסעדה הונגרית אמיתית. אבל כשכבר עשינו את זה – גילינו מטבח עשיר, מפתיע וממש לא מסתכם רק בגולאש וקיורטוש.
יש הרבה יותר ממה שאנחנו רגילים לחשוב עליו כ"הונגרי", ולא פחות חשוב – גם מעבר למטבח המקומי, אפשר למצוא כאן פשוט הכול. אם אתה אוהב לאכול, בודפשט היא חגיגה."
צילום: ענבר גל וחברים מהלימודים
ענבר גל אינסטגרם : @inbar gal
