בגיל 16 כבר מכרה ציורים, בצה"ל הפכה את החלום לתפקיד, והיום היא מציירת על קירות בכל רחבי העולם. רותם זמיר חיה ונושמת אמנות – מהסקיצה באייפד ועד לציורי קיר ענקיים.
רומי איטח, עיצוב תקשורת חזותית
היי רותם, ספרי לנו על עצמך
היי, אני רותם זמיר, בת 21 מדימונה. תמיד אהבתי ציור ואמנות, ומגיל צעיר ידעתי שארצה לעסוק בתחום. בבית-הספר הרחבתי 7 יחידות באמנות, ובגיל 16 כבר פתחתי את העסק שלי. באותה תקופה ציירתי המון ושיתפתי ברשתות החברתיות, וכך התחלתי למכור עבודות.
בצה״ל שירתת כציירת צבאית. נשמע מסקרן, ספרי לנו על התפקיד
בגיל 18 התגייסתי לצה״ל כמו כולן. לא הייתי מיועדת לתפקיד ספציפי, ושובצתי להיות לוחמת מעברים. בהמשך גיליתי שקיים תפקיד של צייר צבאי, שבזמנו לא היה מאוייש ומוסדר. לא היה תקן לתפקיד אלא חיילת שעשתה זאת באופן חובבני, כשהיה צורך. הרעיון של לעסוק בציור כחלק משירותי הצבאי קסם לי והבנתי שאני אגיע לתפקיד הזה בכל מחיר.
הדרך לא הייתה חלקה, עברתי בין הרבה תפקידים, הצעתי את עצמי ויזמתי, עברתי בין מפקדי הבסיסים, עברתי בין החילות. לא הייתי מוכנה לעשות שום דבר אחר.
הייתי רל״שית, והצלחתי להשיג מספר של רס״ר. יצרתי איתו קשר והצעתי את עצמי לצייר בבסיס שלו. הגעתי לבסיס עם מדים צבועים ואמרתי לו שאני ציירת צבאית, על אף שלא באמת הייתי. דאגתי לתעד את כל התהליך, וזה התפרסם בכל צה״ל. התחילו להזמין אותי לצייר בבסיסים, ולאט לאט זה הפך להיות העיסוק המרכזי שלי. התפקיד שלי.
השתחררתי לפני כשנה ועד היום אני מקבלת פניות. במהלך שירותי הצבאי ציירתי בכ-30 בסיסים והייתה לי מטרה – להפוך את התפקיד הזה לתקן. כיום יש בצה״ל יחידה קטנה, שמורכבת מ-6 אמנים מתחומים מגוונים. הם לא יוצרים רק ציורי קיר, אלא גם עוסקים בפרויקטי הנצחה של חיילים, איורים, תפאורות ועוד.
לאחר שהשתחררתי טיילתי בעולם, ציירתי ופתחתי סטודיו. החלטתי שאני מקדישה את כל החיים שלי לזה.
איך את הופכת סקיצה לציור קיר?
בהתחלה אהבתי עבודה ידנית לגמרי, דף ועיפרון. ככל שהתפתחתי וגדלתי גם הציורים שלי גדלו, עד לקנה מידה של קירות, והייתי צריכה למצוא שיטות עבודה אחרות.
הייתי מציירת באייפד ומקרינה את הציור על הקיר. זה היה פתרון מהיר ויעיל, אבל לא הרגיש אמיתי. החלטתי שאני רוצה לצייר מאפס. ככה גיליתי את הדודל גריד. זו שיטה שמזכירה את גריד הריבועים הקלאסי אבל מעט שונה. אני מתחילה בסקיצה ראשונית באייפד, ועל הקיר הייתי משרבטת כל מיני קשקושים – משולשים, כתר, כל מיני דברים. ממשיכה בצילום הקיר, עם הסימונים והשרבוטים, מוסיפה את השכבה של של הסקיצה עצמה ומורידה מהשקיפות שלה. ככה אני מצליחה להבין את הפרופרוציות של האיור על הקיר, ביחס לשרבוטים ולסימונים שלי, שכבר קיימים על הקיר עצמו. למשל, נניח שמדובר בציור של אדם. מהסקיצה באייפד, אני יכולה לראות שהמיקום של האוזן שלו, הוא בדיוק ליד הכתר שציירתי, והפה ממוקם ממש מימין למשולש. ככה אני מייצרת לעצמי את הגריד שלי.
עם הזמן הפכתי את הגריד הזה למשהו אחר. עומק נוסף ליצירה. בהתחלה הייתי מסמנת כל מיני קשקושים, אבל היום אני מתייחסת אל הגריד כתוספת למשמעות, ואני רושמת בו כל מיני דברים, שאמנם לא רואים, אבל מרגישים.
באיזו טכניקה את הכי נהנית לאייר?
אני מאוד אוהבת לצייר בסגנון ריאליסטי, בשימוש בצבעי שמן ובאקריל.
ומה איתך היום?
היום אני מציירת לפרנסתי, ואני פותחת סטודיו. ציירתי בכל העולם – אריזונה, הודו, מיאמי. אני לוקחת את הציור איתי לכל מקום שאני מגיעה אליו, וחיה את זה.
התמונות בכתבה – מהאינסטגרם של רותם זמיר
אינסטגרם- https://www.instagram.com/rotem__zamir?igsh=eG9qd290Y2JxbmZ5
