אמנות
התערוכה ״הבורגנים: על טעם ומעמד באמנות אירופה״ מציעה מסע בזמן ומכניסה את הצופה לנעליהם של הבורגנים בני התקופה ומבקריהם החריפים ביותר. אוסף מרשים של ציורים, רישומים, הדפסים, תצלומים, חפצי אמנות ורהיטים מן המאות ה-16 ועד ה-19 פורש בפנינו את אורח חייהם החומרי והראוותני של בני המעמד החדש ומציע ביקורת שתקפה אולי גם היום, בעידן תרבות הצריכה המודרני.
אלכסנדר לויט, תקש״ח
עבודות הוידיאו-ארט בתערוכה “הוליווד ומיתוסים אחרים” מנהלות דיאלוג עם העיר הידועה בעולם ועם ההיסטוריה של הקולנוע. כל מאפייני הקולנוע שהפכו אותו למדיום שהוא משמשים כאן כחומרי גלם. אנו, הצופים, מתבקשים להתמסר להם, להרהר באופן שבו מוסכמות הוליוודיות עיצבו את תפישת עולמנו בכל הנוגע לרגש ולתשוקה, לאופן שבו נשמר זיכרון ולדרך שבה נרקם סיפור.
לי גואטה, תקשורת חזותית
צמד המעצבים הדינמי זגמייסטר & וולש נחתו היישר במוזיאון העיצוב חולון, לתערוכת רטרוספקטיבה ראשונה מסוגה שמאגדת את ההיבטים השונים והמגוונים בעשייתם. החל מכרזות פוליטיות ועד לעיצוב מותג מהשורה הראשונה, השניים ידועים בעבודות צבעוניות, מלאות הומור ופורצות דרך שהקנו להם תהילה כלל עולמית. המלצה לתערוכה.
עוזי כהן, תקשורת חזותית
איתי ברן, תקשורת חזותית
כמעט שלושה עשורים חלפו מאז העליה הגדולה מברית המועצות, אבל עבור צ׳רקסקי, ציירת ופסלת, טראומת הקליטה וההתאקלמות נותרה בעינה. בתערוכת היחיד הראשונה שלה המוצגת בימים אלו במוזיאון ישראל בירושלים, צ׳רקסקי מציעה ביקורת חברתית נוקבת בסגנונה הנועז, הישיר והנוגע ללב.
ספיר בן צבי, תקשורת חזותית
עוזי כהן, תקשורת חזותית
יריד האמנות ‘צבע טרי’, המתקיים זו שנתו העשירית, הוא מאירועי האמנות הגדולים והמשפיעים בישראל. רבים מתייחסים אל היריד כאל “תערוכת אמנות”, מה שנכון רק חלקית: מוצגות בו יצירות אמנות שלא היו מביישות את טובות הגלריות והמוזיאונים בארץ, אך אופיו המסחרי של היריד מורגש היטב. אורית בהרל רום הלכה למשש את הדופק העכשווי של סצנת האמנות הצעירה בארץ.
אורית בהרל רום, תקשורת חזותית
במסגרת תואר ראשון בתולדות האמנות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, אי שם בשנה ג’, מסתתר קורס חובה מיוחד ומרתק – קורס אוצרות. נטלי אנדריאשביץ’ מספרת על התערוכה שאצרה ביחד עם חברותיה לקורס, “הכל נשאר במשפחה: מורשת משפחתית באמנות הישראלית”.
נטלי אנדריאשביץ’, המחלקה לאמנויות באוניברסיטת בן-גוריון
בסטודיו צנוע ביפו מסתתר אוצר: חיים שלמים של אמנות, אהבת העשייה, זוגיות ופיסת היסטוריה ישראלית על הדרך. איתי ברן נפגש לראיון עומק עם אליעזר ויסהוף, מראשוני וחשובי האמנים הבין-תחומיים שפועלים בארץ, בעקבות ספרו “יצירות לאורך הדרך”.
הצגת תאטרון, שולחן עמוס בשוקולדים ויצירה אגדית שהולכת אחורה עד למלחמת ששת הימים: כל זאת ועוד מחכה לכם בתערוכה “נימוסי שולחן” המציגה בימים אלו בגלריה האוניבריסטאית. ישבנו לראיון עם רונית ורד, האוצרת הקולינארית של התערוכה, וניסינו לברר איך תאטרון, אוכל ואמנות חזותית משתלבים יחד לכדי אמירה מגובשת על צריכה ועל צורך.
האמנית הבין-תחומית מירי סגל משלבת בעבודותיה אפקטים של תנועה, שימוש בטכנולוגיות מתקדמות, ועיסוק בשאלות פוליטיות ופילוסופיות. תערוכה חדשה במוזיאון הרצליה מציגה רטרוספקטיבה מרתקת של גוף יצירתה בעשרים השנים האחרונות.
“אני מחפש מלאכות-יד, מנהגים, תרבות חומרית, ומשם יוצא לחקירה עיצובית. לפעמים זה יכול להפוך לביקורת חברתית-פוליטית, לפעמים זה ניסיון ליצוק מנהגים לא-חומריים בתוך אובייקטים חומריים”: ראיון עם מעצב המוצר רמי טריף.
התערוכה “חילוף חומרים: מזרח ומערב בעיצוב צעיר עכשווי” במוזיאון האסלאם בירושלים, מציגה את הדור הצעיר של המעצבים העוסקים בזהות היהודית-ערבית-מזרחית מתוך תחושת גאווה, שייכות ורצון להנכיח את העבר.
בגלריה ויטרינה שבמכון הטכנולוגי חולון מוצגת בימים אלו תערוכת צילום של יעל ארגוב חכמון. בסרטון מאירוע הפתיחה, מספרת ארגוב חכמון על התערוכה כיומן חזותי בין תיעוד חוויות העבר לבין פנטזיה מזמן אחר. מיה ענר, שאצרה את התערוכה, מספרת על אינטואיציה בתהליך העריכה והאוצרות.
תערוכת ׳חפץ׳ הוצגה במהלך חודש נובמבר 2017 בשבוע האיור בקרן רוטשילד בתל אביב בשיתוף איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית בישראל. התערוכה עסקה במגדר וביטוייו דרך חפצים, ונתנה נקודת מבט חדשה על הדרך שבה החפץ טומן בחובו משמעויות תרבותיות חברתיות ומגדריות.
מעטפות ראש הן לא מראה נפוץ בימינו, אבל הן ללא ספק תרגיל מבריק לפתיחת לימודי עיצוב הפנים במחלקה ב-HIT. שאלות של פנים וחוץ, כמו גם הצורך לביטוי עצמי לעומת הצורך להתגונן מפני העולם, מצאו את דרכם לכל אחד מהעיצובים המרגשים שהוצגו בתערוכת “מתחילים מהראש#”.
שנים ארוכות של ציפייה הגיעו לקיצן עם פתיחתו הרשמית של מוזיאון יעקב אגם בראשון לציון, שמציע תצוגה מרהיבה של צבע, תנועה וחדשנות. עוזי כהן ביקר והתרשם מהחלל הייחודי ומיצירתו רבת השנים של אחד האמנים הישראלים הידועים בעולם.
תערוכה חדשה במוזיאון תל-אביב מציגה את יצירתה פורצת הדרך של האמנית הצרפתייה לואיז בורז’ואה, העוסקת בתמות של אמהות, מיניות, אלימות ותעוקות הנפש. ענבר פרץ הלכה לא פעם אחת, אלא פעמיים, ושבה עם רשמים עזים.
עין גדולה שמתבוננת על הצופה ללא הרף, בוטקה של עמדת שומר עם חפציו הפרטיים וטביעת אצבע שנשרפת לאיטה. כל אלה ועבודות נוספות מוצגות בתערוכה “אזרחים” ומעמידה למבחן את מערכת היחסים שבין זכויות האזרח לסמכויות השלטון ובין משטור לבחירה חופשית בחברה הדמוקרטית.
רבות כבר נכתב על התערוכה של האמן הסיני הידוע איי ווי ווי. התערוכה המוצגת בימים אלו במוזיאון ישראל בירושלים, היא הזדמנות מצוינת לבחון את עבודות האמנות של איי ממבט ראשון, ומעבר לכך – לראות תערוכה בסדר גודל עולמי ממש כאן, קרוב לבית.
“…מה אני עושה כל אותו זמן שאני שרוי במחיצתו? אני מתבונן בו, אני בוחן אותו, כאילו אני מבקש לדעת יותר על החפץ או על האדם שהוא מציג לפני…התצלום מצדיק תשוקה זו, גם אם אינו מספקה…התצלום אינו יודע לומר את מה שהוא מניח לנו לראות.” (רולאן בארת, מחשבות על הצילום)
איתן ברטל, מרצה במחלקה לתקשורת חזותית, הציג בתערוכת יחיד בבית הנסן בירושלים מספר עבודות אינטראקטיביות “העבודות מקימות מעיין תנועה מעגלית הפועלת כמטפורה ביניהן מעבר לעיסוקי המתמשך והביקורתי בפירוק של סמלים ודימויים הקשורים למציאות הישראלית”
התערוכה “מיקום חדש: חפצים ישנים” שמוצגת בימים אלו במוזיאון לאמנות האסלאם בירושלים עוסקת בחפצים ובמטען שהם נושאים, ומבקשת ליצור פרשנות חדשה לתצוגת הקבע המוצגת במוזיאון. בין היתר אפשר למצוא סוס אגדי שקם לחיים, נרגילות מודרניות ושטיח תפילה בלתי שמיש.
בתערוכה חדשה שנפתחה בגלריה ויטרינה מציגים חנן שלונסקי, מרצה במכון וחברו משכבר הימים, איל דניאלי, ציורים מהעת האחרונה. זוהי פעם ראשונה שהם מקימים ביחד תערוכה זוגית, בה הם מאפשרים לסטודנטים ולקהל הרחב, להיכנס לתוך תמונת מצב עכשווית של דיאלוג ארוך טווח.
בחודש האחרון התקיימה התערוכה “ארכיאולוגיה של זיכרון” בגלריה חנקין בחולון, שהמציגה את התהליך שעברו 19 נשים במהלך קורס שהתקיים בעמותת אמנים יוצרים בישראל. תהליך של שנה וחצי הניבו תוצאות מאוד מרשימות. “כשאדם יוצא למסע יש לו מה לספר” (וולטר בנימין)
בימים אלו מתקיימת התערוכה “פטינה” של הצלם גולי כהן בגלריה ויטרינה. התערוכה מזמינה את הצופים לדלג בין צילומי אופנה לצילומי אמנות, בין המוכר לזר, ובין הנסתר לגלוי. גולי מלמד אותנו להתבונן כבלשים, לחפש רמזים ולראות מעבר לצילום. מהרו לראות!
הספר reset:MODERNITY! הוא אסופת מאמרים בעריכתו של ברונו לטור, שנכתב בעקבות תערוכה באצירתו. לטור, מגדולי הפילוסופים והאנתרופולוגים, מבקש לבחון את מושג המודרניזם דרך תחומי הפילוסופיה, האמנות, המדע, התיאולוגיה והאנתרופולוגיה, וכך מאפשר לנו קריאה מחודשת של עבודות מוכרות.
את קובי פרג’ מכירים בעיקר מה״פיג׳מות״ בתור הבדרן, המצחיק והקומיקאי. אבל פה הוא נחשף מולנו בעזרת מצלמה, תמונות ישנות, מחקר ומשפחה אחת מרתקת בטירוף. קיבלתי הזדמנות לראיין אותו על מנת לחשוף את סיפור הסכסוך שפילג את משפחת פרג׳ הנוסטלגית.
מאז יוון העתיקה השתמשו בדימוי של אפרודיטה, אלת האהבה והיופי במיתולוגיה היוונית, על מנת לייצג יופי נשי, וקבעו על פיה אמות מידה אידאליות למושג “יופי”. הספר “לפרק את המיתוס” מציג עבודות של שתי אמניות פמיניסטיות שמפרקות את המיתוס וקוראות עליו תיגר: אורלאן וחנה וילקה.
דונאלד טראמפ הבטיח לבוחריו חומה בין ארה”ב למקסיקו. משנבחר לתפקיד הנשיא, הגשמת החזון עוברת לידיהם של המהנדסים והאדריכלים. לא שחסרים תומכי טראמפ שישמחו לענות לקריאה, אך כמה משרדי אדריכלות מפתיעים במיוחד נידבו עצמם למשימה, וכעת עולה השאלה: האם לעצב חומה זה מוסרי?
שמעתי על היריד צבע טרי בשנים קודמות ולא מעט אנשים המליצו לי עליו. סוף סוף השנה יצא לי להגיע. זו הייתה אחת התערוכות המרתקות שהייתי בהם, הרבה מעבר לציפיותיי. היה מעניין ומרשים לא רק מבחינת רמת המוצגים והגיוון, אלא גם היה פשוט כיף.
תערוכת הקעקועים “גוף האדם כיצירת אמנות” במוזיאון ארץ ישראל, מבקשת להציג את תולדות הקעקוע, את התפתחות הקעקועים כסגנון אמנות ואת המצב כיום בו קעקועים מהווים אמנות עכשווית שמוצגת על גוף האדם. יצירת אמנות מהלכת.
התערוכה האחרונה של גלריית ויטרינה כבר נסגרה, אבל הרושם ממנה עדיין נשאר. תערוכת ״חפץ אלים״ משאירה את מבקריה עם המסקנה שהגבול בין אלימות לתמימות פעמים רבות מטושטש. חפצי היום-יום שלנו חולקים רעיון דומה, למשל סכין או פטיש יכולים לשמש גם כדי ליצור וגם כדי להרוס.
שמו נגזר מהפורמט בו הוא מודפס והוא חוגג עשר שנים. מגזין A5 הוא מגזין עצמאי לאמנות ועיצוב, המציג בכל גיליון תערוכת נושא קבוצתית, ממגוון מדיומים שונים של אמנים מארץ ומהעולם. מטרתו היא לתת במה ליוצרים ותיקים וצעירים ולקדם יצירהה ואמנות מקומית.
תערוכה קבוצתית חדשה במוזיאון תל-אביב מציגה מגוון רחב ועשיר של עבודות אמנות, כולן סביב המושג “אפרו-פוטוריזם” כזרם אמנותי. הבסיס הרעיוני נעוץ במפגש שבין המערב הקולוניאליסטי לאפריקה שמדרום לסהרה, מפגש אלים עם תוצאות הרסניות וכאוטיות שמחקו עתיד ברור לתושבי היבשת.
בנר ראשון של חנוכה וערב חג המולד חגגנו בפעם השלישית את פסטיבל “מנורת לילה”, כחלק מחגי האורות, בשכונת נווה שאנן. עברי באומגרטן מספר על הפסטיבל שיזם יחד עם יאשה רוזוב.
“הארץ המובתחת” היא תערוכה של זאב אנגלמאיר, שנפתחה בקיץ ומציגה עד סוף ינואר במוזיאון בית העיר. בתחילת דצמבר התקיימה הרצאה מרתקת ומצחיקה של שושקה, הלוא הוא המאייר אנגלמאיר. שמענו על התערוכה, הרפתקאותיה של שושקה ברחבי העיר ובפריז, וגם וידוי של אנגלמאיר “היא מרחמת עליו, והוא בעיקר מקנא בה”.
“כלים שלובים” היא תערוכה המציגה עבודות חדשות של מיכה אולמן, העוסקות ביחסים בין אנשים דרך מערכות מים שונות. זאת הזדמנות לשוחח עם אולמן על העבודות החדשות וגם על אנדרטת הספרייה בברלין והקשר בינה לבין אינשטיין.
״החדר השרוף״ הוא חדר לבן, ללא תפאורה, עם צלילים משונים, נקישות חלושות, שפה לא מוכרת. כל אלה חלק מתוך מופע מחול של הכוראוגרפים נועה צוק ואהד פישוף, הנוצרה במסגרת פרויקט אמנותי ”תנאים למחוללות פוליטית”. המופע מציע חווית תנועה וסאונד שבו הקהל נוכח ביצירה.
“ברית קדש היתה כרותה בין הדבר ובין בעליו, נכונה מזו: בין נפשות שניהם”. ההשראה לתערוכה “קניין ופטיש” צמחה מתוך כתביו של ביאליק ומוצגת בביתו. התערוכה מתייחסת ליחסים המורכבים בין אדם לחפציו, ומזמינה את הצופה לחפש אחר המוצגים החבויים.
בניגוד למרבית האמנים, המנצלים את יריד צבע טרי כדי לרוקן מחסנים, אני בדרכי הצברנית (הלא-כלכלית בעליל) יצרתי גוף עבודות חדש. מ-15 העבודות המומלצות הלכו ותפחו שתי סדרות, מה שהביא אותי לכ-40 עבודות חדשות.
“צבע טרי”, יריד האמנות והעיצוב השנתי בתל אביב, משלב בין תצוגת עבודות אמנים עצמאיים לבין גלריות עיצוב ואמנות. רשמים וסקירה מקיפה מנקודת מבט של מעצבת תעשייתית.
מכריכה רכה לקשה, ממקושקשת לשקטה, מטיפוגרפית לאיורית ומשקית לגומייה. על ספרי האמן ב”ארט פורט” לא חלים החוקים המקובלים של ספר רגיל. לכל ספר חייב להיות קטע. ואם אין לו קטע, הוא כנראה לא שם.
האמנית הפלסטית והסופרת מיכל עלמה מרקוס מציגה עכשיו בחלל הספרייה של המכון יצירות דיגיטליות של עולמות כאוטיים.
סרט חדש של יאן ארטוס-ברטראן חושף במשך 4 שעות תמונה מורכבת ומהפנטת של היצור שנקרא “אדם”. מסע אל הנפש האנושית, המוצא את הדומה בין בני אדם ממקומות שונים מאד.
במופע המחול החדש של הכוריאוגרפית שרון וזנה, הרקדנים לבושים בחומרים אורגניים צבעוניים שמתפוררים על הבמה ועפים על הקהל. חוויות ממופע מחול לא שגרתי, ושיחה עם יוצר ה”תלבושות”, תומר ספיר.
פסטיבל הטייפים מזמין מוזיקאים ואמנים, המייצרים מוזיקה מבוססת סאונד מהקלטות טייפ, סאונד מבוסס סליל או תוך שימוש בקלטות עצמן. מתוך החושך של הצימר בקע רעש אקספרסיבי, מכלי נגינה שנבנו במיוחד לאירוע.
זכינו בהזדמנות להכיר את העולם המרתק של האמנות העכשווית בישראל מנקודות המבט של האוצרים, שכולו מוקדש לחשיבה, לניתוח ולתפישת חלל הגלריה והמוזיאון.
המיצב “הר שולחן” של האמנית נעמה ערד בגלריה לרישום והדפסה במוזאון תל אביב עשוי קירות לבנים עליהם קווים שחורים ודקים שמחלקים את החלל לגריד מסודר ובמרכזם חפצים ביתיים ומוכרים לכל מבקרי התערוכה. במתח בין “המסודר” מאוד לחפצים פשוטים ויומיומיים, נוצרת מערכת יחסים שמשאירה רגשות מעורבים.
החלל שעיצבו האחים רונאן וארוון בורולק בגלריה לעיצוב ואדריכלות במוזיאון תל אביב זוכה להתייחסות שלא הרבה תערוכות מקומיות זוכות לה. פשוט, מדובר בתערוכה עם נשמה: לא עוד מעבר זהיר בין אובייקטים מנוכרים תוך כדי התבוננות שכלתנית, אלא חוויה חושית שבאמת מאפשרת למבקר לעשות משהו שנדיר למצוא היום בתערוכות – להרגיש.
בכולי עלמא, חלל התערוכה שנבחר בקפידה ליצירת דיאלוג בין הרעש בחוץ ל״רעש הלבן״ שבעבודות, מציג המעצב התעשייתי אוהד בנית, ברגישות אין-סופית, 100 עבודות מיניאטוריות על שדרה אחת. כל עבודה היא הקפאה של רגע יומיומי, של סיפור או של טקסט, שפוענחו לעבודה תלת-מימדית, המשלבת דמויות של מודלים ארכיטקטוניים לתוך קונטקסט חדש ומעורר מחשבה ורגש. שאלתי אותו כמה שאלות.
“לחם ושושנים” חוגגת השנה עשור של פעילות מופלאה: עשרות של אמנים ישראלים מפורסמים תורמים יצירות אומנות למכירה, כאשר 25% מסכום המכירה מגיע אל האמנים והשאר קודש לקידום יישומן של נשים במקומות עבודה. התערוכה היא סיפור הצלחה מרשים של ארגון העובדים “מען” ו”סינדיאנת הגליל”, שבמשך תשע השנים האחרונות הצליחו לגייס בתערוכות אלו כ-3 מיליון ש”ח. ולא בכדי, התערוכה מצוינת.
צהרי יום חמישי, שמש. רחוב אבן גבירול, תל אביב, סואן. מקולות ההמון מתגנבים לאוזניי רחשים בנוגע לתערוכה פתוחה לכל אדם, בה כנראה יינשאו איש לרעייתו כשהם אינם מכירים כלל את אורחיהם. שוחחתי בטלפון עם יוצרות “תערוכת חתונה”, עומר הייתה על הקו, תמר אישרה ברקע.