
בעשור האחרון מידי שנה, נערכת בג'מייקה תחרות כרזות בינלאומית-חברתית-פוליטית שבמרכזה מוזיקת הרגאיי שנולדה והתפתחה באי. השנה הוחלט לשים דגש על נושא עולמי כואב: סחר בבני אדם. הכרזות עסקו בהעלאת המודעות לנושא, השלכותיו והדרכים למניעתו. עוד צדדים שהוצגו הם גיוס, הובלה, העברה, קליטה ואיחסון של גברים נשים וילדים בכפייה – כולם הפרה גסה של זכויות האדם.

ברית גץ היא סטודנטית שסיימה בימים אלו את שנה ג', במחלקה לתקשורת חזותית במכון הטכנולגי חולון:
"בתור נשים אנחנו מגיעות לעולם הזה עם כוח ואינטואיציה, שלפעמים קשה לעולם וגם לנו לדעת לאן לנתב את העוצמה הזאת, אז אנו משתיקות אותה. מתאימות את עצמנו לסביבה ולמה שנראה לנו ״נכון״ כדי לא להיות בולטות מדי. הקומיקס פונה לנשים ומדבר על כך שאסור לאף אחת מאיתנו לשכוח את הלוחמת הקטנה שבנו, ותמיד להקשיב לה כי היא תביא אותנו למקום שלא העזנו לחלום".

סימה בוכבינדר היא סטודנטית שנה ג' להנדסת חשמל בטכניון: "את הסדרה שממנה לקוח הסטריפ הזה התחלתי לעשות כדרך להתמודד עם ולחלוק את הרגעים הקטנים והשטותיים בחיים שלי, שלפעמים מרגישים כמו בדיחה על חשבוני. את העמוד הזה ספציפית ציירתי באמצע סמסטר 5 בלימודים, והוא בעיקר עוסק בעובדה שלפעמים קשה לי לתעדף נכון משימות…"

ניר קובלנץ הוא אבא לתאומים מקסימים בני ארבע וחצי, בעל תואר שני במדעי המחשב, עובד בתור מהנדס תוכנה במעבדת מחקר ופיתוח תוכנה ואלקטרוניקה ב- HP Indigo. ניר מספר "יוליה היא מכרה שלי מימי הלימודים לתואר ראשון בטכניון והיא כותבת בכשרון רב ומפרסמת באתר "הדף" ובפייסבוק, וכשראיתי את הסיפור הזה הוא ישר נתן לי השראה".

הצצה לרומן הגרפי של ניצן בן-אברהם בו נפרשת שנה בחייהם של קבוצת חברים, שנה שמביאה שינוי גדול לכל אחד מהם. "קומיקס מבחינתי הוא כתיבה במישור אחר. אז הטיוטות שלי הן בד"כ דיאלוגים כתובים (קצת כמו תסריטים וקצת כמו פרוזה). אני מעבדת אותם לסקיצות חופשיות, ומשם מתחילה להזיז, להקטין, להגדיל, לראות איך זה מסתדר לי בפאנלים".

בצל תקופת הקורונה, דנה פייגה סיימה לימודי תקשורת חזותית במסלול איור בשנקר, ובימים אלו היא מתחילה את דרכה כמאיירת בשוק ובעולם העצמאי. כל מי שמכיר אותה יודע שהיא בחרה במקצוע הנכון – כזה שמביא לידי ביטוי את הכישרון הגדול שלה, נקודת המבט המיוחדת שיש לה על העולם, ובעיקר את הדמיון וחוש ההומור הייחודי לה.
אופיר חמו, תקשורת חזותית