Uncoated הוא מגזין עיצוב אינטרנטי חדש ומחתרתי, שמציג עבודות של מעצבים ויוצרים מכל תחומי העיצוב. בין אם זו אנימציה או אופנה, מעצבות בעלות שם או סטודנטים בתחילת דרכם, הכל הולך. בראיון עם טל סולמון ורדי, ממייסדי המגזין, הוא מזמין את כלל הסטודנטיות/ים לשלוח עבודות מקורסי ליבה, ספרי סקיצות, אנימציות כיד הדמיון הטובה עליכם.
יוליה קונוננקו, תקשורת חזותית
Uncoated הוא מגזין עיצוב אינטרנטי חדש ומחתרתי, שמציג עבודות של מעצבים ויוצרים מכל תחומי העיצוב. בין אם זו אנימציה או אופנה, מעצבות בעלות שם או סטודנטים בתחילת דרכם, הכל הולך- בתנאי שהוא מספיק טוב כמובן. בראיון קצר עם טל סולומון ורדי, אחד ממייסדי המגזין, הוא סיפר על המגזין, על תחילת הדרך ועל חברו למזימה, חיים שושן.
במהלך לימודיו בשנקר, כאשר עבד על ספרו "המוזיקה איננה אלא", ורדי פגש בכורך מוכשר בשם חיים והיה ביניהם חיבור מיידי שגרם להם לשמור על קשר עד היום. חיים למד בויצו, עבד בארץ כמה שנים ויצא ללמוד בפירנצה את אמנות שחזור הספרים והכתבים העתיקים. טל מצידו עסק בעיצוב גרפי וחווית משתמש, ושיתף פעולה עם כמה מוזיקאים מעניינים במיוחד כמו להקת הג'ירפות, ארקאדי דוכין, גלעד כהנא… בקיץ האחרון התפנו השניים לממש חזון שפיתחו עוד בתקופת הלימודים: להעמיק ולהרחיב את השיח הציבורי בארץ סביב תחום העיצוב. טל וחיים התחילו לעבוד על המגזין באוגוסט ובספטמבר הוא כבר הושק בגרסה ראשונית.
השאיפה של המגזין היא להתעסק דווקא בדברים הפחות מדוברים במדיה המקומית, בכל מה שקשור לתחום העיצוב. עורכי המגזין מחפשים בעיקר יוצרים לא מוכרים, כאלו שעשו רילוקיישן, סטודנטים או בוגרים טריים ממוסדות העיצוב השונים בארץ. בתחילת דרכם טל וחיים כתבו רשימה של יוצרים ויוצרות שרצו לראיין, מוכרים וגם פחות, במטרה לחשוף אותם לקהל הישראלי ולא להסתפק בתכנים על עיצוב שקיימים באנגלית. כל התכנים שמוצגים במגזין הם ללא תוכן ממומן. יש אפשרות באתר לשלוח עבודות ויש נטייה בולטת לטובת עבודות של סטודנטים/יות, כי: "סטודנטים עושים דברים שלא תלויים בתקציבים".
עיצוב האתר לא אופייני ובעצם אין לו ממש חוקים קבועים מלבד שני הפונטים שמככבים בו: ליבלינג והנרי של הטיפוגרף ומעצב הפונטים ינק יונטף שתרם להם אותם. יש תמונות גדולות, קטנות, רקעים סולידיים וצבעוניים, דברים זזים ימינה ושמאלה. צוות המגזין כולל גם את ג׳ני שוקין, לירן חדשי ויובל אלבג. ג'ני ולירן אחראיות בעיקר על העיצוב ותורמות גם לתכני המגזין. ליובל, מעצבת בתחילת דרכה, יש פינה משלה שנקראת "איך לא שמעתם על", בה היא מציגה יוצרי ויצירות עבר שסביר להניח שרובנו לא שמענו עליהם קודם.
ההגדרה של עורכי המגזין לעיצוב היא רחבה מאוד: כל מה שמתכתב עם תחומי העיצוב והיצירה יכול להיות רלוונטי.
אחד הראיונות הראשונים שפורסמו הוא עם המעצבת רחל גוטגרץ שמשלבת בין הדפסי משי ואנימציה בצורה חדשנית. מעט מאוד אנימטורים יסכימו להתעסק בטכניקה סיזיפית כמו הדפס משי! בכתבה גוטגרץ מספרת על תהליך העבודה שלה, כיצד בכלל התחילה להתעסק עם הטכניקה ולאן זה הוביל אותה. בתור סטודנטית היא מספרת שהיו לה המון טעויות עם התנסויות הדפס רבות לפני שהגיעה לתוצאה הסופית הרצויה, אבל זה היופי. למעשה צריך לעבוד על כל פריים בצורה ידנית לפני שמעבירים אותו למחשב ורואים את זה בטכניקה, שהיא סיזיפית ושונה מצורות העבודה המהירות שרובנו רגילים אליהן.
המגזין התחיל מראיונות עם יוצרים וכיום כולל גם פודקאסטים, שהם שילוב של תוכן חזותי ושידור רדיו בו מראיינים יוצרות ויוצרים על עבודותיהם ועל תהליך היצירה. הפרק הראשון הוא ראיון עם שרדר, יוצר ואמן שעוסק בבעיות של החברה הישראלית דרך עבודות מחאתיות כמו "הצילו": על קיר ליד מועדון הפוסיקט עוזב הדביק טקסטים של נשים שעוסקות בזנות. את הטקסטים הוא לקח משני מקורות: הראשון הוא האתר של עמותת 'תודעה' הפועלת להעלאת מודעות לתופעת הזנות ולהשלכותיה. השני הוא פורום של זנאים, בו מדרגים נשים בתעשייה. עוזב יצק את הטקסטים לתוך התבנית של המילה "הצילו" ובראיון איתו הוא מספר על האופן בו העבודה השתלבה בשיח הציבורי ועל עבודות מחאתיות נוספות שלו.
הפודקאסט הויזואלי מתעדכן כל חודשיים עם ראיון נוסף בן שעה. סקופ מטל: הפרק הבא יהיה ראיון עם היוצר זאב אנגלמאיר הידוע גם בתור "שושקה", דמות של אישה משנות ה-90 שאנגלמאיר אימץ לעצמו כסימן היכר. שושקה היא נוכחות בולטת בשלל מחאות ואירועים פוליטיים מכל מיני סוגים, מה שמצית את תשומת הלב הציבורית וגם מאפשר לאנגלמאיר יותר חופש פעולה.
פינה חדשה שתעלה במגזין בקרוב היא מעין מדריך טיולים דיגיטלי למקומות מגניבים במיוחד. כתבה של חיים שכבר פורסמה עוסקת גם היא בטיולים. בכתבה "מזוודה, דרכון וצבעים" חיים ממליץ על סדנאות בארץ ובעולם, שפותחות את הראש ומרחיבות את הידע. הוא חולק את הניסיון שלו בסדנה שלקח בפירנצה לכריכת ספרים בשיטה עתיקה, ובנוסף מראיין את המאיירת שרון שפיץ שהשתתפה בסדנה בגלריית רובילר עם רבקה דאוטרמר (Rebecca Dautremer), מאיירת ספרי ילדים ומבוגרים ידועה. שפיץ מספרת על הפחד ההתחלתי מהנסיעה, ועל השחרור שחוותה בסדנה עצמה דווקא בגלל שזה היה לה חדש. החוויה הלימודית תרמה לה רבות בתור מאיירת, בדגש על התייחסות לטקסט ופיתוח הקונספט.
"איך לא להיכשל בפרוייקט גמר" היא כתבה מעניינת של טל, בה הוא משתף בטעות שעשה במהלך העבודה על פרויקט הגמר שלו בשנקר, טעות שגרמה לו להיכשל בסיבוב הראשון אבל לעומת זאת להצליח בגדול בהזדמנות השנייה.
בסיבוב הראשון טל הציג עיצוב לאפליקציה שלא עבר את ביקורת המרצים. אלו טענו שהעיצוב כמעט ולא היה נוכח, היו בעיקר מסכים והיקף העבודה העיצובית פשוט לא היה מספק בשביל לעבור. בפעם השנייה טל ניגש לפרויקט בצורה אחרת והחליט לעצב ספר שמתעסק בתוכן של שירת ספוקן וורד (spoken word). לעומת האפליקציה, בספר רואים את כל תהליך העבודה על המחקר הצורני והטיפוגרפי שהושקע בו, העיצובים האקספרמנטליים לצד דימויי הספוקן וורד. המסקנה של טל היתה שהעבודה עם פרינט עזרה לו להראות את כל התהליך שעשה ולהציג תוצר שהוא כמכלול עיצובי שלם.
כתבה מעניינת נוספת היא ראיון עם שירה ענבר, מעצבת motion שמתמחה במיתוג. ענבר למדה בבצלאל וכיום היא מלמדת בבית הספר הניו יורקי היוקרתי Parsons ואפילו הגיעה לעבוד ב-MTV לתקופה. ענבר מספרת על החוויה הסטודנטיאלית שלה במבט לאחור, אחרי שהגיעה למקום בו היא נמצאת היום ואחרי העבודות שעשתה במהלך הדרך. בתור סטודנטית לעיצוב, היה לי מאוד קל להזדהות עם הקשיים שענבר עברה כתלמידה ועם ההחלטה שלה לקחת חופש של שנה מהלימודים. בכל זאת, במקום לנוח רגל על רגל בבית ענבר המשיכה להגיע לבצלאל בכדי ללמוד באופן חופשי וגילתה את הרצון האמיתי שלה לעבודה בלי לחץ של הגשות. הקריאה בכתבה עזרה לי להבין שבמקום מסוים הייתי רוצה יותר זמן למנוחה בין עבודות, אבל הרצון ללמוד קיים וכדאי להפוך את העבודה להרגל שנעשה יותר כיף עם היכרות והתמקצעות.
בקיצור ולעניין, ב-Uncoated הוא מגזין עיצוב חדש שעושה עבודה מקצועית וחשובה בהרחבת בשיח העיצובי בארץ. האינפורמציה שמספקות הכתבות והתחקירים היא מבורכת במיוחד בגלל המיעוט היחסי בחומרים מקצועיים ונגישים בו זמנית. עבורנו כסטודנטים, מגזין כזה הוא מקור חשוב להעמיק את ההיכרות עם עולם העיצוב ומי יודע, אולי אפילו לפרסם בו עבודות שלנו יום אחד.
חברי מערכת: טל סולומון ורדי, חיים שושן, ג׳ני שוקין, לירן חדשי ויובל אלבג
ליצירת קשר: יוליה
