28/03/2016 — 21/04/2016


Endpaper


שי זילברמן ואביב ליכטר


חומרי הגלם איתם עובד שי זילברמן, אמן קולאז׳, הם מקורות מודפסים שונים כגון אלבומי צילום, ספרי ארכיטקטורה, אינצקלופדיות, מגזינים ואלבומי מסעות, אותם הוא מאתר בארכיונים ובחנויות יד שנייה בארץ ובעולם. עם השנים התגבשו אלה לכדי אוסף מרשים של חומרי דפוס. אוסף זה מהווה נקודת מוצא לפרויקט המשותף לו ולאביב ליכטר, מעצב גרפי הפועל בעיקר בתחומי האמנות. זהו שיתוף פעולה בין אמן ומעצב, המחבר פרקטיקות שונות מתוך אהבה משותפת ועיסוק יומיומיומי עם עולם הדפוס, כל אחד מנקודת מבטו.

התערוכה הזוגית תעסוק בפורזץ (Endpaper), דף הביטנה המודבק לצדה הפנימי של כריכת הספר, המחזק את החיבור בין הכריכה לדפים ומונע מחוטי התפירה לחורר ולקרוע אותם. בגרמנית, משמעות המילה vorsatz היא כוונה, החלטה או מטרה, משמעות המרמזת על תפקידו הנוסף – לכוון את הקורא אל תוכן הספר, ולהכניסו אל העולם הכתוב. הפורזץ, המעוטר לרוב באיורים, דוגמאות גרפיות, מפות, או טכניקות שיוש (Marbling) מסורתיות, מפריד בין החוץ לפנים ומהווה הקדמה או הפסקה, מחיצה פיזית בין הממשי לבין המסופר. את הרגע המדויק הזה — הלימבו שבין החוץ לפנים — אנו מבקשים להשהות ולשחזר. במיצב, שכולו התעכבות על השולי, העיטור הלא שימושי, ההקדמה הופכת לעיקר, והמבוא – לתוכן.

דף ביטנה המוגדל לקנה מידה של טפט קיר, יהפוך את קירות הגלריה לעמודי ספר ויזמין חווית שיטוט או הליכה בעולם פלאות בו הגוף האנושי התכווץ לממדים זעירים. על גביו יוצגו עבודות קולאז׳ בפורמטים שונים פרי שיתוף פעולה משחקי המשלב דימויים גרפיים שמקורם בפורזצים, לצד אוסף מטופל של דפי ביטנה ממקומות ומקורות שונים.

הבקשה לשמר עולם על סף הכחדה יכולה להתפס כנגועה בנוסטלגיה ורומנטיקה. אבל דווקא הבחירה להשתמש בדימויים קיימים מבטאת אלטרנטיבה אפשרית למציאות עכשווית המאופיינת ביצירה ושטף בלתי פוסק של דימויים. חלק מהותי בפעולת הקולאז׳ הוא, כמובן, שימוש בחומרים מן-המוכן והסתמכות על הקיים. פעולה פשוטה של ניכוס (appropriation) חומרים קיימים של יוצרים אחרים והצגתם בקונטקסט מחודש, בוראת דימוי המכיל ״היסטוריה מן-המוכן״ של כלל מרכיביו. הספרים, במקרה זה, הינם עדות אילמת לשינויים הרבים שחלו בעשורים האחרונים על עולם הדפוס.