File:\Home

open door to open source

file:/home

המונח “קוד פתוח חדר ללקסיקון הקולקטיביבשלהי שנות ה-90 למאה ה-20. הוא מתייחס
לקבוצות אוטופיסטיות של מתכנתי מחשבים, שראובחשיפת קוד התוכנה. תוך מאמץ קולקטיבי לשפרו
ולשכללו הגשמה של חזון הﬠוקף את תבניות הייצור של הצריכה הקפיטליסטיות המוכרות ואף מתריס נגדן. יישום רﬠיונות הליבה של הקוד הפתוח בתחומי הﬠיצוב הוא הﬠומד במרכזה של תﬠרוכה זו.

כניסתו של הקוד הפתוח לﬠולם הﬠיצוב הפכה את המﬠצב מבﬠל מקצוﬠ היוצר פריט מסוים, לזה המאפשר את תנאי ההיתכנות של ייצור פריטים רבים. שינויים אלה ניכרים במיוחד בתחום ﬠיצובו של הבית כזירה למימוש הפוטנציאל של ייצור זה באמצﬠות משתמש הקצה שלו. השיתופיות וחשיפת הקוד של פרטי הﬠיצוב והריהוט בבית ﬠושות לﬠולם הﬠיצוב את מה שﬠשתה מהפכת הצילום הדיגיטלי והסלולרי לﬠולם הצילום: הן מאפשרות למשתמש הקצה להיות המﬠצב של ﬠצמו ומטﬠם ﬠצמו.

טכנולוגיות הכרסום הממוחשב וההדפסה בתלת מימד, שהחלו את דרכן באקדמיה ובתﬠשייה, הגיﬠו אל פינת הרחוב שלנו (של המשתמש/הלקוח); הן מסמנות את הﬠולם החדש, שבו התוכנית והקוד ﬠל צג המחשב אינן נחלתו הבלﬠדית של המﬠצב והמתכנן, אלא הן ראשיתם של חדר השינה, משחקי הילדים, בגדי היום יום של כל אחד מאיתנו. ﬠיצובו של חלל התﬠרוכה מתכתב ﬠם מﬠרכת היחסים המיוחדת הנרקמת בין התוכנית – הקוד הגנטי הדו-ממדי של האובייקט המﬠוצב – לבין היתכנותו של אותו אובייקט בפוﬠל. התוצר המתקבל מאפשר לצופה להﬠיף מבט כולל בהתפתחות התהליך מראשיתו וﬠד סופו: מרכיבי התוכנית אל האובייקט המוגמר וחזרה.

תﬠרוכה זו מנסה לברר את משמﬠויותיה של האוטופיה שבלב תפיסת הקוד הפתוח ואת השלכותיה ﬠל הﬠיצוב. האתיקה הפנימית של הקוד הפתוח מבקשת להגשים את ה-free שבתוך ה-call for free
במלוא דו-משמﬠותו: “חופשי” ו”חינם”. אך תפיסת הﬠיצוב הפתוח לא תמיד מגשימה את חזון ה”חינמיות” האוטופי. יצרנים וחברות, שזיהו את הפוטנציאל הגלום בקוד הפתוח, מחלצים מתוכו רﬠיונות כמו ﬠיצוב “בהתאמה אישית”, ומנצלים אותו ליצירת תחושה מדומה של שיתוף הלקוח בﬠיצוב; אך למﬠשה היא משמשת מסווה לצריכה קפיטליסטית ריקה, המשמרת את שיﬠבודו של הלקוח אליה.

למבקר בתﬠרוכה זו ניתנת הזדמנות לנהל את השיח הדואלי הזה שבין תוכנית ואובייקט, רﬠיון ויישומו. ﬠרכים ושברם בכך היא מאפשרת מבט חדש ﬠל הﬠיצוב בקוד פתוח וﬠתידו בﬠולם בן זמננו.